ערך חופש הדת הוא מקרה פרטי של ערך הריבונות האישית. זהו החופש של אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, ולפעול על פי אמונתו. הוא כולל גם חופש להמיר דת, ולהיות חופשי מדת.
ערך זה מנוגד לכפייה דתית. זוהי כפייה שמבוססת על נימוקים דתיים. לדוגמה, האינקוויזיציה חקרה והענישה נוצרים אשר נתפסו מאמינים בדת אחרת. הערך גם מנוגד לכפייה אנטי-דתית שאוסרת על אנשים לפעול על פי אמונתם הדתית, לדוגמה להדפיס ספרי דת.
כמו כל כפייה, גם כפייה דתית או אנטי-דתית מובילות להשלכות שליליות, פגיעה יסודית בריבונות אישית, מאבקים, ואכזריות. הפיתרון לכך הוא כמובן כיבוד הדדי של הריבונות האישית של הזולת – "חיה ותן לחיות".
לפעמים המניע לכפייה דתית הוא אמונתו של הדתי כי אם אדם כלשהו אינו פועל על פי האמונה הדתית הרי שהוא מביא אסון לא רק על עצמו אלא גם על הדתי. ועל כן, על פי אמונה זו, מוצדק שהדתי יכפה את מנהגיו ואמונותיו על הזולת בכל דרך אפשרית, כולל אלימות. זהו הבסיס לכפייה הדתית בישראל (ראו להלן), וגם הבסיס לפעולות אלימות כגון חיתוך אברי מין של תינוקות וילדים חסרי ישע (בנים ובנות) או האינקוויזיציה.
אולם צריך לזכור: אמונתו של הדתי היא רק אמונתו, ואחרים אינם שותפים לאמונה זו (והיא גם אינה עומדת במבחן ביסוס האמת). אפילו אם הדתי משוכנע לחלוטין שהוא צודק, יש אחרים שמשוכנעים לחלוטין שהוא טועה. הדרך היחידה שבה נוכל לחיות יחד ללא מאבקים בלתי פוסקים ואלימות היא לכבד את הזולת ולא לכפות עליו את האמונה שלנו. אפשר לדבר בדרכי נועם ולנסות לשכנע מבלי לכפות, וממילא נסיונות כפייה גם לא יועילו לדתי כי הם יגרמו למאבק נגדי וטינה כנגד הדתי – כי אף אחד לא אוהב שכופים עליו.
כפייה דתית בישראל
להלן דוגמאות לכפייה דתית בישראל:
- נישואין: איסור על נישואין בישראל בין אנשים מסויימים (פסולי חיתון על פי ההלכה כגון כהן וגרושה, נישואין בני אנשים שלא מאותה דת, כולל אם מדובר ביהודי/ה על פי ההלכה שרוצה להתחתן עם יהודי/ה שרק האב יהודי, ונישואין חד-מיניים). האבסורד הוא שזוגות כאלה יכולים לנסוע לחו"ל כדי להתחתן בנישואין אזרחיים ואז משרד הפנים מחוייב לרשום אותם כנשואים גם בישראל. ועדיין, אם הם רוצים להתגרש, הם חייבים לעשות זאת דרך הגוף הדתי של הדת שהם נחשבים כשייכים אליה, כגון הרבנות הראשית.
- כשרות: על פי החוק, מותר להציג תעודת כשרות רק באישור הרבנות הראשית. המונופול הזה על כשרות מונע אפילו מדתיים ליצור מערך כשרות עצמאי משלהם.
- שבת: יש נסיונות חוזרים של המפלגות הדתיות לאסור פתיחת בתי עסק כגון מכולת בשבת, אפילו ביישובים עם רוב מכריע של חילונים שמעוניינים בפתיחת עסקים בשבת.
- ברית מילה: לא מחוייב בחוק, אך מנהג נפוץ גם בקרב יהודים חילונים. זוהי כפייה של ההורים על תינוק זכר בן 8 ימים ופגיעה חמורה ויסודית בגופו ובריבונות האישית שלו.