חשוב מאוד להקפיד לדייק במונחים שמשתמשים בהם. ללא הגדרות מדוייקות, לא ניתן להבין זה את זה, ואנשים לפעמים נכנסים לויכוחים אינסופיים כי הם משתמשים באותה מילה במשמעויות שונות.
בעמוד הזה נסקור כמה מונחים שקשורים לתוכן האתר, ונסביר מדוע הם אינם מדוייקים בשיח הרווח בחברה, ועל כן אנו נמנעים להשתמש בהם, או משתמשים בהם כחלק ממונח רחב ומדוייק יותר.
חופש
הערך "חופש" (או "חירות") מופיע לדוגמה במוטו של צרפת "חירות, שוויון, אחווה", ומקורו במהפכה הצרפתית שרצתה לשחרר את העם מהדיכוי של משטר המלוכה. מהי המשמעות של "חופש"?
לדעתי, המונח הזה אינו מדוייק מספיק. המושג עלול להתפרש כחופש לעשות כל מה שמתחשק לי, מבלי להתחשב באחרים, או כ"הפקרות". וזו אינה הכוונה החיובית בבסיס המושג.
הכוונה הרצויה היא חופש בחירה, או בחירה חופשית, ללא כפייה. "חיה ותן לחיות". כלומר לכבד את העצמאות, האוטונומיה והבחירות של הזולת. לפיכך, במערכת הערכים כללנו את הערך "ריבונות אישית" במקום "חופש".
שוויון
הערך "שוויון" הוא הערך השני במוטו של צרפת (ראו לעיל). מקורו במהפכה הצרפתית שרצתה לבטל את זכויות היתר שהיו למלוכה ולאצילים בהשוואה ל"פשוטי העם", ולכונן שוויון זכויות וחובות לכל האזרחים.
יחס שוויוני בפני החוק הוא ערך ראוי. אך הבעיה בשימוש במונח "שוויון" היא שהמושג הזה גם התפרש באופן מזיק כ"שוויון בתוצאות", והיה חלק מהתשתית האידאולוגית למשטרים קומוניסטיים. משטרים אלה התנגדו לכך שלאנשים מסויימים יהיה יותר רכוש מאשר לאחרים, והשתמשו בשיטות דכאניות ורצחניות כדי להוביל לתוצאה זו (כמאה מיליון איש נרצחו בידי משטרים אלה). שיטות אלו מנוגדות לחלוטין למערכת הערכים שלנו.
לדעתי הכוונה הרצויה מאחורי המושג "שוויון" היא: 1. שוויון בפני החוק, 2. התנגדות לאפליה לרעה של אדם על רקע השתייכות לקבוצה, כגון גזענות, סקסיזם, הומופוביה, וכו'. רעיונות אלו נכללים תחת הערכים של הוגנות וריבונות אישית.
צדק
להשלים (מול הוגנות)
אחדות
להשלים (הבעיה ב"אחידות", או כפייה של ביחד)
זכויות האדם
ראו: זכויות האדם, והבעייתיות במונח "זכויות האדם".
ליברליזם
להשלים (חפיפה חלקית עם מערכת הערכים, נואנסים, תתי סוגים, ביקורות)
פלורליזם
להשלים (הבעייתיות ברב-תרבותיות מוגזמת המאפשרת בדלנות ותתי-תרבויות עם ערכים המנוגדים לליברליזם ולזכויות האדם)
מוסר
להשלים (מערכת ערכים שמתקיימת בחברה או תרבות ספציפית, לעומת "מוסר אוניברסלי" או "אתיקה")
הומניזם
הומניזם הוא גישה פילוסופית שבמרכזה ערך כל אדם כמטרה בפני עצמה, ותפיסת האדם כנולד בעל רצון חופשי, תבונה, מצפון, ויכולת לשקול ולבחון בין חלופות אתיות (שלא בהסתמך על אמונה דתית או תרבות מסויימת). יכולת זו מוסתרת אצל אנשים שגדלו בסביבה שהסיתה אותם להתנגד לערכי מצפון אוניברסלי (כגון חינוך לגזענות). האידאל ההומניסטי דוגל בכבוד לבני האדם, התחשבות, סובלנות ותמיכה בזכויות האדם. כמו כן, המוניזם דוגל בחשיבה ביקורתית וחשיבה שיטתית ותבונית ומתנגד לחשיבה דוגמטית ואמונות תפלות.
בעוד שיש חפיפה גדולה בין ערכי ההומניזם למערכת הערכים שלנו, יש לדעתי בעיה בשם "הומניזם". השם נועד במקורו לסמן שערך האדם, כלומר השְׁלוֹמוּת (Well Being) שלו, חשוב יותר מאמונה דתית מסויימת. כלומר כאשר יש סתירה ביניהם, ערך האדם גובר על מסורת דתית. אולם כיום בקרב הומניסטים קיימות התנגדויות לשם הזה ממגוון טעמים:
- האקולוגים מתנגדים: האדם אינו המדד לכל הדברים. השם "הומניזם" עלול לרמז שהאדם עליון על הטבע ("נזר הבריאה") וזכותו לשעבדו לצרכיו. זוהי גישה אנתרופוצנטרית, אך בהינתן ההבנה היום של החיבור הבלתי נפרד בין כולנו למערכת האקולוגית, יש לעבור לגישה אקוצנטרית.
- הטבעונים מתנגדים: הומניזם הוא סוג של speciesism (סוגנות, מִינָאוּת), המעדיף את זכויות האדם ומתעלם מזכויות בעלי החיים.
- הרוחניים מתנגדים: יש בקיום דברים חשובים מעבר לאדם. האדם אינו מידת כל הדברים.
כמו כן, גם בתוך ההומניזם עצמו, יש הגדרות שונות, כיוון שמדובר בהשקפה מורכבת שמכילה ערכים רבים.
לכן, במערכת הערכים שלנו, כללנו ערכים ספציפיים, כגון ריבונות אישית, הוגנות, ביסוס האמת, ללא השם הכולל "הומניזם".
דמוקרטיה
להשלים ("שלטון הרוב" מול "דמוקרטיה מהותית/ליברלית שמבטיחה זכויות אדם וזכויות המיעוט")
קפיטליזם וסוציאליזם
ראו דיון כאן.