ערכי יסוד של תקשורת מקרבת

תקשורת מקרבת מתבססת על מספר ערכי יסוד:

מודעות עצמית

העיקרון הראשון של תקשורת מקרבת הוא מודעות עצמית, כלומר הכרת הנעשה בתוך הנפש שלנו. זה כולל מודעות לתוכן הנפש ברגע זה, כולל תחושות, רגשות, מחשבות, רצונות וכו'. וגם ידע כללי על מבנה ואופי הנפש, אישיות, ערכים, מטרות, מוטיבציות וכו'.

מודעות עצמית היא הבסיס, מכיוון שאנחנו יכולים לתקשר באפקטיביות לאחרים את מה שאנחנו רוצים ומרגישים רק אם אנחנו בכלל מודעים לכך. עלינו להיות מסוגלים להתחבר לעצמנו ולהיות מודעים למחשבות, הרצונות, הרגשות והערכים שיש לנו.

יש צורך במודעות עצמית גם לגבי הטריגרים שלנו, אותם "כפתורים" רגישים הנובעים מחוויות עבר שכאבו לנו מבחינה רגשית (טראומות). כאשר אנשים אחרים "לוחצים" בטעות על הכפתורים שלנו, הכאב הרגשי האוטומטי שנוצר אצלנו עלול לגרום לנו להגיב באופן שמרחיק אנשים אחרים – כגון לצעוק עליהם או להסתגר מפניהם. מודעות לכך היא צעד הכרחי כדי שנוכל להפעיל שליטה עצמית (ויסות עצמי של רגשות והתנהגות), כך שנוכל לתאר את מה שאנחנו מרגישים ולא להיות מופעלים אוטומטית.

אמפתיה

תקשורת אפקטיבית מחייבת גם את היכולת להיות מודעים לרגשותיו של האדם האחר ולנקודת מבטו. להיות סקרנים לגבי זה ולהראות אכפתיות. לחוש אמפתיה ולהיות מסוגלים להראות זאת. להיות רגישים מספיק כדי לזהות את רגשותיו של האדם האחר, גם כאשר הוא מנסה להסתיר אותם מאיתנו. זה חלק מאינטליגנציה רגשית.

חמלה

כשאנחנו מדברים על עניינים שקשים רגשית עבורנו או עבור הזולת, חשוב שתהיה לנו חמלה כלפי עצמנו וכלפיו.

אותנטיות

[להשלים]

ריבונות אישית

רבות מהבעיות שאנשים נתקלים בהן כאשר הם מתקשרים עם אחרים נובעות מחוסר הבנה וכבוד לעקרון הריבונות האישית.

אנשים עשויים לשכוח שהאדם האחר הוא ישות אוטונומית, עם רצונות, העדפות ובחירות משלו. הוא חופשי לבחור את מה שהוא רוצה ולא רוצה, ועלינו לכבד את גבולותיו. אפילו כאשר זה מתנגש עם רצוננו, אין לנו זכות לנסות לכפות עליו או לתמרן אותו לעשות משהו בניגוד לרצונו (וגם אם נצליח בכך, הדבר יפגע במערכת היחסים שלנו, ואנחנו נשלם את המחיר בצורה של טינה ונקמה נגדנו).

אי אפשר לדבר על איך להגדיל באפקטיביות את הסיכוי שהאדם האחר יסכים לעשות את מה שאנחנו רוצים שיעשה לפני שקודם לכן נקבל לחלוטין את האפשרות שהוא עשוי שלא להסכים לבקשתנו. רק אם נקבל זאת כבסיס, נוכל לבטא את עצמנו באופן שמכבד את בחירתו, ולקבל את כל התשובות שהוא נותן לנו, גם אם הוא אומר "לא".

חריגה נוספת מהעיקרון קורית כאשר אדם אינו נאמן לריבונות האישית של עצמו, ועשוי לחשוב בטעות שעליו לעשות את מה שהאדם האחר רוצה שהוא יעשה. זה עשוי להוביל למספר תגובות אוטומטיות הפוגעות בתקשורת, כגון הבעת כעס או דיבור מתוך פחד משיפוט. לעומת זאת, אדם שבטוח בריבונותו ויודע שתמיד יש לו בחירה חופשית ושהוא יכול לסרב לעשות את מה שהאדם האחר רוצה שהוא יעשה – אותו אדם ירגיש בטוח להתבטא באופן בונה ולא בתגובתיות רגשית.

אחריות אישית

עיקרון כללי נוסף שיש לכבד כבסיס לתקשורת אפקטיבית הוא אחריות אישית. פירוש הדבר שלעולם איננו מאשימים אדם אחר בכך שהוא עושה משהו, בהחלט לא שהוא "גורם" לנו להרגיש בצורה מסוימת. אנחנו יודעים שרגשותינו מתעוררים בתוכנו ולא כתוצאה מכוחות חיצוניים, ואנחנו לא חושבים במונחים כגון "פגעת ברגשותיי" או "אני מרגיש פגוע" או "אני מרגיש מושפל".

באופן דומה, אנחנו אף פעם לא חושבים שאנחנו אשמים באיך שאדם אחר מרגיש. למרות שדברים שאנחנו אומרים ועושים עשויים בהחלט להוות טריגר לרגשותיו של האדם האחר, הם לא הגורם לרגשותיו, והאדם האחר אחראי לכל הרגשות שעולים בתוך עצמו. הבחנה חשובה זו משחררת אותנו להתבטא באופן אותנטי מבלי להיות משותקים מהפחד לגבי איך האדם האחר ירגיש. ובכל זאת, אנו מבינים שאנשים רבים לא למדו את העקרונות הללו ועשויים לחוש כאב רגשי ולהגיב אלינו באופן שמכביד על התקשורת. לכן עלינו גם להצהיר על כוונותינו החיוביות, ובעיקר לגלות אמפתיה וחמלה לכאבו של הזולת.