חזור ל תקשורת מקרבת

להקשיב דרך חמלה

כאשר מישהו מדבר אלינו בגישה המרחיקה, איך אנחנו יכולים להגיב דרך תקשורת מקרבת?

אל תנסו לחנך

לאחר שלומדים תקשורת מקרבת ומתחילים להשתמש בה, טעות נפוצה היא להתפתות להתחיל "לחנך" אנשים שמדברים בגישה המרחיקה. ניסיון חינוך כזה אומר להם שהדרך שבה הם מתבטאים אינה "הדרך הנכונה", ומנסה להסביר להם איך הם "צריכים" לדבר. בעוד שבאופן כללי זה אכן רעיון טוב ללמוד תקשורת מקרבת, זה לא אפקטיבי לנסות "לחנך" אנשים, במיוחד כאשר הם חווים כאב רגשי ומדברים מתוך הכאב. זה מרחיק אותם ומחבל ביכולת שלנו להתקרב אליהם.

בזמנים של כאב רגשי, הגישה האפקטיבית היא להשתמש באמפתיה ובחמלה. רק כאשר המצב רגוע, זה הזמן להציע או לבקש (ולא לדרוש) ללמוד יחד תקשורת מקרבת.

כיצד להבין דיבור מרחיק

כל שימוש בשפה מנוכרת, כל צעקה, הם בסה"כ ביטוי טראגי לרגש כואב ולצורך שלא מקבל מענה. זה טראגי מכיוון שדרך הביטוי הזו מקטינה את הסיכוי שהאדם יקבל אמפתיה והבנה, ושבקשתו תענה בחיוב. אפילו אם הוא יקבל את מה שהוא מבקש, יתכן שזה יהיה בגלל סיבה מזיקה, כגון ריצוי, אשמה, בושה או פחד מעונש, וזה מוביל למחיר יקר שכולם משלמים.

זה טראגי עוד יותר אם בנוסף על כך, אנחנו מפרשים את הנאמר לנו כביקורת, האשמה, דרישה או מניפולציה נגדנו, ומגיבים על פי פרשנות זו. זה יוביל למלחמה או לניכור, למרד או לכניעה, ולהפסד של כולם.

אולם כאשר אנחנו מפעילים את "אוזני החמלה" ("אוזני ג'יראפה" במינוח של שיטת "תקשורת מקרבת"), אנו מבינים שהמסר האמיתי העומד מאחורי השפה המנכרת הוא: "אני בכאב רגשי כי הצרכים שלי לא נענים". במקום לשמוע ביקורת או דרישות, אנו שומעים רק רגשות, צרכים ובקשות. זה הכי אפקטיבי אם נתמקד בכך ולא בשפה המרחיקה.

הבעת עניין

אנחנו יכולים להתעניין במה שמתרחש בתוך האדם שמולנו: "האם אתה מרגיש עכשיו [ניחוש רגש] מכיוון שהצורך שלך ב[ניחוש צורך] לא קיבל מענה?" כפי שהוסבר כאן, צריך לזכור לא לכלול את עצמנו בשאלה הזו, למשל "אתה עצוב בגלל מה שאני אמרתי?" או "האם יש לך צורך בוודאות שתמיד אני אהיה כאן בשבילך?"

גם אם אנחנו מנחשים לא נכון מהם הרגשות והצרכים של מי שמולנו, אנחנו עדיין יוצרים כך עבורה את ההזדמנות לגלות מהם הרגשות והצרכים שלה, ולהביע אותם, ובכך לתת לנו מידע חשוב. השאלה שלנו גם מדגימה שאכפת לנו ממנה, ואנחנו מביעים אמפתיה. כאשר היא מרגישה בטוחה שאכפת לנו ממנה, יש לנו סיכוי לפתור את הבעיה. אבל כל עוד היא חושבת שאנחנו רק רוצים לנצח אותה, היא תרצה להילחם בנו או להיכנע.

כאשר אנחנו מסוגלים להקשיב לרגשות ולצרכים של האדם האחר, ולחזור ולשקף אותם באופן שהאדם מולנו רואה שהבנו אותו נכון, אז מתאפשרת התקדמות לקראת חיפוש אסטרטגיה שתספק את צרכי כולם. אין עוד צורך להסתפק בפשרות, כניעה או ויתור.

כשחושדים במניעים שלנו

לפעמים אנשים הסובלים מכאב רגשי חושדים בנו כשאנחנו מנסים לדבר איתם בדרך החדשה של תקשורת מקרבת. זאת מכיוון שהם רגילים לחיות בעולם מלא בכפייה ומניפולציות, והם עשויים לפרש את התקשורת שלנו כסוג חדש של מניפולציה מוסווית, במיוחד אם יש בינינו היסטוריה של שפה מרחיקה. הם עשויים להעביר ביקורת על סגנון התקשורת החדש שלנו, והם עשויים לומר שזה נשמע כאילו אנו "מדקלמים משפטים מתוך ספר", או מדברים "לאט מדי".

בתגובה, אנחנו יכולים לנסות להבהיר את כוונותינו החיוביות, ולזכות באמונם בהדרגה. בחלק מהמקרים נצטרך לבטא את מחשבותינו בצורה של תקשורת מקרבת רק בתוך הראש שלנו ולא באופן מילולי, כי ייתכן שהאדם מולנו עדיין לא מוכן לשמוע דיבורים מהסוג הזה. אנחנו עדיין יכולים להתמקד בלב, ברגשות ובצרכים שלו. זה ישנה את אופי האינטראקציה ליצירת חיבור טוב יותר.

כשהרגשות שלנו מפריעים

לפעמים, כשאנשים מדברים איתנו בצורה מנוכרת, כגון בדרך של ביקורת, האשמות ולעג, אנו עלולים לחוות כאב רגשי. בהתחלה אנחנו עוד מסוגלים אולי להתגבר על כך, אבל עם הזמן ייתכן שתיגמר לנו הסבלנות – אנחנו רוצים לא רק לתת אמפתיה לאדם האחר, אלא גם להשמיע את הרגשות והצרכים שלנו. עם זאת, לפעמים עלינו להיות סבלניים ולא לקפוץ מהר מדי להבעה של עצמנו שכן האדם האחר עדיין לא פתוח לזה, וזקוק לאמפתיה נוספת. אם יש לו כאב רגשי גדול, הוא זקוק תחילה לאמפתיה רבה, כדי לחוות שרואים ומבינים אותו, לפני שיהיה מסוגל להקשיב לרגשות ולצרכים שלנו.

בינתיים, גם אם לנו יש כאב רגשי, אנחנו יכולים להעניק לעצמנו אמפתיה פנימית, מבלי שנצפה מהאדם האחר לתת לנו את זה. אם קשה לנו לעשות זאת מכיוון שאנחנו סובלים מכאב רגשי רב מדי או בגלל שאנחנו עדיין לא מיומנים מספיק, כדאי להפסיק את השיחה ולחכות עד שכולם יירגעו, לפני שנחדש את השיחה. אנו יכולים להשתמש בעזרתו של צד ג' ניטראלי (כמו חבר או מטפל) שיעניק אמפתיה והבנה לשני הצדדים, ויסייע לנו בפתרון הסכסוך.

דוגמה להאזנה חומלת ניתן למצוא בדקות 22:50 עד 27:40 בסרטון הזה.