מהן זכויות האדם?
הרעיון של זכויות האדם אומר כי לכל אדם, מעצם היותו אינדיבידואל עצמאי, בעל תבונה ומצפון, ויכולת לקחת אחריות על מעשיו, יש ערך וכבוד. בשל כך, קיימות לו זכויות יסוד טבעיות. זכויות אלה קיימות באופן שווה לכל אדם, ללא יוצא מהכלל, ללא תלות במין, גיל, גזע, צבע, שפה, דת, דעה, לאום, מוצא, רכוש, מקום מגורים, או מעמד אחר. זכויות אלה אינן ניתנות להפקעה ואינן תלויות בשרירות ליבו של השילטון או של רצון החברה. הזכויות מבטאות את היחס ההוגן שאנשים יכולים לצפות לקבל מזולתם בחברה המבוססת על הוגנות הדדית, ובפרט מהשלטון בחברה כזו.
רשימה חלקית של זכויות האדם
- הזכות לחיים, לשלמות הגוף, ולביטחון פיסי: הזכות שלא להיות קורבן לפגיעה גופנית, התעללות, עינויים, עונש או יחס אכזריים או משפילים; הזכות לחיים והזכות לביטחון ללא פחד והשפלה הנגרמים על ידי אדם או השילטון.
- חופש מעבדות ומשיעבוד: עבדות, מסחר בעבדים, וסחר בבני-אדם (למטרות עבודה או זנות) מנוגדים לזכות לחירות.
- חופש התנועה: הזכות לנוע כרצוננו ולא להיות כלואים.
- חופש המחשבה וחופש המצפון: הזכות להחזיק בכל מחשבה, דעה או אמונה, ולגבש דעות ללא כפייה, לפי המצפון האישי. ראו גם חשיבה עצמאית.
- חופש הדת וחופש מדת: הזכות לבחור ולקיים או להמיר דת, או לא לקיים שום דת, ללא כפייה דתית. ראו גם עמוד זה.
- חופש הביטוי: הזכות להביע בפומבי מחשבות, דעות, אמונות, לכתוב ולפרסם אותן, ולקבל מידע בנוגע להן. החופש כולל את חופש הפירסום והעיתונות ללא צנזורה מהשילטון, ואת חופש ההתאספות וההפגנה.
- חופש ההתאגדות:הזכות של כל אדם להקים אירגון, להצטרף לארגון, לעזוב אירגון, ולא להיות משוייך לאירגון בכפייה.
- חופש העיסוק: הזכות של כל אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע, ומסחר שיחפוץ בו (כל עוד אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים).
- הזכות לפרטיות: לכל אדם זכות למרחב פרטי, כי כל אדם זקוק לפרטיות על מנת לפתח ולממש את האוטונומיה שלו כפרט, ללא חדירה לחייו בניגוד לרצונו.
- שוויון בפני החוק: חוקי המדינה יקבעו יחס שוויוני לכל אדם ללא משוא פנים, כך שלא תהיה אפליה לרעה או לטובה של אנשים או קבוצות כלשהם. את החוק יאכפו רשויות השלטון באופן שוויוני ללא אפליה.
- הזכות להליך הוגן: כאשר השלטון מפעיל כוח כלפי הפרט, עליו לקיים הליך הוגן שבאמצעותו תתברר ההצדקה לנקיטת אמצעים כנגדו והגבלת זכויותיו. המטרה להבטיח שבמסגרת ההליך של העמדה לדין, מרגע שאדם נחשד בביצוע עבירה ועד תום ההליך המשפטי, הפגיעה בזכויותיו תהיה מוצדקת ומידתית.
הערה 1: בנוסף על הזכויות לעיל, הצהרות הזכויות מדברות גם על זכות הקניין – זכות של בעלות על נכס (פיסי או רוחני), כך שאסור לקחת רכוש של הזולת או להיכנס לביתו של אדם ללא רשותו (אלא אם הוא משתמש ברכושו כדי לפגוע באחרים). אולם בניגוד לכל הזכויות שהוזכרו לעיל, אשר מבוססות על ערכי יסוד כגון שְׁלוֹמוּת, ריבונות אישית, הוגנות, והדדיות, בהגדרת זכות הקניין מעורב גם המושג "קניין", שמבוסס על נורמות חברתיות. בעוד שהגיוני על בסיס שְׁלוֹמוּת, ריבונות אישית, הוגנות לכבד את הקניין האישי של הזולת – רכוש המשמש לצרכים מיידים (כגון מזון, בגדים, בית צנוע הכולל מוצרי חשמל), ראוי לדון האם יש מקום להגביל את הקניין הפרטי – אמצעי המשמש להפקת רווחים (קרקע, מפעל, אמצעי ייצור, הון וירטואלי) ואף את הקניין האישי כאשר הוא הרבה מעל ומעבר לנחוץ לאדם כדי להתקיים בכבוד (כגון מטוס סילון פרטי, יאכטה יוקרתית, בית מגורים בעל עשרות חדרים, תכשיטי יוקרה). האם זה הוגן שקיימים פערים עצומים בעושר בין אנשים, ובפרט שכמעט כל העושר בעולם נחשב כקניין פרטי של קומץ מצומצם של מיליארדרים?
הערה 2: החירויות והזכויות המוזכרות כאן מתייחסות לאי-הגבלת החירות של אנשים, וליחס הוגן מאת השילטון. יש הטוענים גם כי בנוסף לכך, יש לבני אדם זכויות סוציאליות כגון הזכות למזון, לעבודה, לטיפול רפואי, לחינוך, ועוד. אולם אין תמימות דעים בנוגע לרעיונות אלה בקרב התומכים בזכויות האדם. [להרחיב על כך]
מקור זכויות האדם
הרעיון של חירות האדם וזכויות טבעיות מקורו בעיקר בדיונים פילוסופיים ותרבותיים במהלך עידן הנאורות (מאות 17 – 18 באירופה), שהובילו למהפכה האמריקאית (1776) ולמהפכה הצרפתית (1789) ולהתפתחויות נוספות מאוחר יותר (כגון ביטול העבדות בארה"ב במאה ה-19 ומתן זכות בחירה לנשים במאה ה-20). הזכויות עוגנו במספר הצהרות מפורסמות כגון מגילת הזכויות של ארצות הברית (1789), הצהרת זכויות האדם והאזרח (צרפת, 1789), וההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם באו"ם (1948), שמוזכרת גם במגילת העצמאות של מדינת ישראל (1948). במהלך השנים נחתמו באו"ם אמנות נוספות כגון אמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (1965), אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966), אמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (1979), ועוד, ובישראל נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992). גם ההצהרות של האגודה ההומניסטית האמריקאית (1933, 1973, 2003) ושל האיגוד ההומניסטי והאתי הבינלאומי (1952, 2002) מתייחסות לזכויות האדם.
אחת ההצהרות החשובות ביותר – ההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם באו"ם ב-1948, מכוננת את כבוד האדם כערך מוחלט ואוניברסלי, המחייב תמיד, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל. בשום מקום או זמן אסור, ואי אפשר, לגזול משום אדם בשל שום סיבה את השתייכותו למשפחת האדם ואת ערכו וכבודו.
ההצהרה נוסחה על רקע השואה, בה הנאצים ניסו לשלול מאנשים את אנושיותם ושייכותם למשפחת האדם, ולכן גם את זכויות האדם הבסיסיות ביותר שלהם. יהודים, צוענים, אנשים בעלי מוגבלויות גופניות או נפשיות, הומוסקסואלים ולסביות, קומוניסטים ואחרים הוגדרו על ידי הנאצים כ"תת אדם", ולכן כמי שניתן להשתמש בהם כחומר גלם, לשלול מהם את כל זכויותיהם, ואף להשמידם.
הקביעה שכבוד האדם הוא ערך מוחלט ואוניברסלי, אשר חל באותה מידה בדיוק על כל בני האדם באשר הם, תמיד וללא סייג, היא תגובת נגד של העולם שלחם בנאציזם וניצח אותו, ובחר לקבוע כערך עליון בדיוק את הערך שעליו קראו הנאצים תיגר.
הבעייתיות במונח "זכויות האדם"
הבעייתיות העיקרית במונח "זכויות האדם" היא ביסוס הזכויות. הוגי הרעיון בעידן הנאורות ביססו את הזכויות באמרם כי אלו הן זכויות טבעיות שניתנו ע"י אלוהים, לכל אדם, כיוון ש"כל אדם נברא בצלם". לדוגמה, במבוא להכרזת העצמאות של ארצות הברית נכתב: "אנו מחזיקים באמיתות אלו כמובנות מאליהן: שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר". לא מוסבר כאן מדוע אלו אמיתות, מדוע הן מובנות מאליהן, ומיהו הבורא. מה לגבי אנשים שאינם מאמינים בבורא עולם? גם המונח "זכות" הוא מורכב ובעייתי – מי רשאי להעניק ולבטל זכויות? "באיזו זכות" הוא עושה זאת?
במקום זאת, הגישה שלנו באתר הזה "חברת מופת" הוא להתבסס על מערכת ערכים וחזון לחברת מופת. הטענה היא כי חברה שבה אנשים פועלים בהתאם לערכים אלו, ובה המוסדות החברתיים מושתתים על ערכים אלו, היא חברה שיכולה להתקרב יותר מכל חברה אחרת למיקסום פוטנציאל החיים והשְׁלוֹמוּת של האנשים, חברה שבה אנשים מסתדרים זה עם זה יותר בהרמוניה ועם פחות מאבקים ואלימות. ומדוע זה דבר טוב? ובכן, שְׁלוֹמוּת הוא הערך העליון היחיד שאנו דוגלים בו, וממנו נגזרים כל היתר, וההצדקה לבחירה זו מוצדקת במאמר כאן [להשלים קישור].
כאשר בוחנים את רשימת זכויות האדם לעיל, ניתן לראות כי למעשה ניתן לגזור אותם ממערכת הערכים שלנו. כך, איננו מבססים את השקפתנו על רעיון ה"זכויות".