הגדרה
דיון הגיוני (רציונלי) הוא שיחה בין אנשים שבה המשתתפים מנסים לברר יחד את האמת ואת דרך הפעולה האפקטיבית, ומוכנים לשנות את עמדתם אם הוצגו בפניהם מספיק ראיות וטיעונים משכנעים לעמדה הנגדית.
בדיון הגיוני, המשתתפים שואפים להבין עמדות אחרות משלהם, מתוך הכרה בכך שיש דרכים שונות המנסות לתת מענה לאותם צרכים אנושיים המשותפים לכל בני האדם. למעשה, המדיניות הטובה ביותר נמצאת, במקרים רבים, בשילוב בין מגוון עמדות ורעיונות ולא באידאולוגיה חד-צדדית או קיצונית.
דיון הגיוני אינו הרצאה או נאום חד צדדי. אם אחד הצדדים מתחיל להרצות או לנאום, הדיון הופך לשיח חרשים ובזבוז זמן לשני הצדדים.
תנאים מקדימים
- האם את/ה מוכנ/ה לכבד את כללי תרבות הדיון?
- האם את/ה מסכימ/ה שמטרת הדיון אינה לנצח בהצגת עמדתך, אלא להציג טענות ואז לגבות אותן באמצעות ראיות והסברים לוגיים לנכונות הטענות? וזאת כדי לברר יחד אילו טענות יותר הגיוניות ובעלות יותר ראיות ותימוכין לנכונותן?
- האם את/ה יכול/ה לדמיין דבר כלשהו שיכול לשנות את עמדתך בנושא? אם לא – הרי שאין טעם לקיים דיון, כי ממילא זה לא ישנה.
- אם יוכח לך שאחד הטיעונים שלך הוא שגוי, ואת/ה תסכימ/י שהוא שגוי, האם תחדל/י להשתמש בטיעון הזה (לא רק בדיון כאן אלא גם במקומות אחרים)? אם לא – הרי שאין טעם בדיון, כי לדבוק בטענה שגויה לא מאפשר דיון הגיוני.
- האם את/ה מכיר/ה בכך שלכולנו יש מגבלות ביכולת שלנו לדעת ולהבין מה נכון ומה כדאי, ועל כן עלינו לפעול בענווה? כולנו טועים לפעמים, כל עמדה וטענה ייתכן שהיא שגויה, ולכן עלינו לשאוף לבחון כל עמדה דרך שיח משותף ומכבד עם בעלי מגוון דעות מנוגדות, כדי לחתור לאמת. ולהודות בטעות כאשר זו מתגלה.
כללי הדיון
- כל אחד מהמשתתפים בדיון יכול לבקש לקבל הגדרה מדוייקת למונח שהופיע בדיון.
- כל עוד המשתתפים לא מגיעים להסכמה לגבי משמעות המונח, אין טעם להמשיך ולהשתמש בו, כי זה יוביל לאי-הבנות.
- אפשר גם להחליט לוותר על השימוש במונח, ובמקומו להשתמש בתיאורים אחרים מדוייקים יותר.
- ראו גם: דיון על דיוק במונחים
- כל טענה חייבת להיות מבוססת על ראיות והסברים הגיוניים.
- זה בניגוד לכללי הדיון לומר שאין צורך בראיות והוכחות כדי להוכיח טענה כלשהי.
- נטל ההוכחה להסביר ולשכנע מדוע טענה היא נכונה מוטלת תמיד על טוענ/ת הטענה, ולא על מי ששואל מדוע הטענה נכונה. זה בניגוד לכללי הדיון להטיל את נטל ההפרכה על הצד השני.
- לדוגמה: אם צד אחד טוען שיש אלוהים והוא ברא את היקום, הרי שנטל הוכחת הטענה מוטל עליו. זה מנוגד לכללים לדרוש מהצד השני: "תוכיח שאין" כי זה כמו "לך תוכיח שאין לך אחות").
- ניתן להצביע על כשל לוגי באחת הטענות, ואז יש לברר האם אכן יש כשל כזה. אם כן, הטענה נפסלת.
- אין להכניס לדיון טענה חדשה כל עוד לא הסתיים הבירור לגבי הטענה הנוכחית – אחרת נקפוץ מנקודה לנקודה ולא נתקדם.
- אין לעבור לטענה חדשה כאשר מראים לך שעובדה שהסתמכת עליה איננה מדוייקת. עליך להסכים לקבל את הראיה החדשה ואת הטעות שבטענה שלך, או להסביר מדוע העובדה שהסתמכת עליה דוקא כן מדוייקת.
(תוכן העמוד הזה מתבסס על המקור הזה).